|
האי רודוס
במחוזות השמש לצד חופים הומי תיירים שרידים ארכיאולוגיים, הרים נישאים ואפילו טבע ראשוני
לפי המיתולוגיה היוונית לאחר שניצח את הטיטניים וביסס את שלטונו כמלך האלים, התפנה זאוס לחלק את הארץ בין האלים השונים
הליוס, אל השמש, שנפקד מרשימת האלים שביניהם חולקה הארץ, פנה לזאוס בבקשה שיעניק גם לו נחלה
הוא ביקש משליט האלים כי הארץ אשר תצוץ מן הים תינתן לו, בעודו מדבר עלה מתוך הים אי זרוע פרחים האי רודוס ואל השמש הפך לשליטו.
רודוס הוא אי של שמש, עם 300 ימי שמש בשנה, חופים מצוינים, הרים מיוערים ועיר עתיקה ציורית
אין פלא שמגיעים אליו תיירים במספרים דמיוניים - בעיקר גרמנים, בריטים וסקנדינבים
שצימאונם למשקה זול גדול לא פחות גדול מתאוותם לשמש. גם ישראלים לא מעטים נבלעים בקלות בהמולה הכללית
את ה"אקשן" העיקרי מספקת העיר רודוס, הנמצאת בקצה הצפוני של האי
רבים מהתיירים המגיעים לעיר בעסקת חבילה ובמהלך ביקורם ברודוס, אינם יוצאים כלל מתחומי העיר
וחבל : האי הגדול, שאורכו כשמונים קילומטר, יכול לספק עניין לשבוע שלם ויותר
אם אפשר, כדאי לפצל את השהות באי בין שתי נקודות לינה - העיר רודוס ונקודה נוספת בדרום
רוב בתי המלון הגדולים נבנו כבר בימי השלטון האיטלקי (1943-1912) והם ממוקמים ברצועת החוף של העיר רודוס ובפרבריה שבחוף המערבי, בתי מלון קטנים ואנושיים יותר נבנים כיום בעיקר לאורך החוף המזרחי של האי שטמפרטורת מי הים שלו חמימה יותר והרוחות הנושבות בו חלשות יחסית
ביציאה מרודוס אל החוף המזרחי נמצא אתר המרחצאות תֶרמֶס קַליתֶאֶס (Thermes Kallitheas), שנבנה על ידי האיטלקים בסגנון פסאודו-מזרחי, וניטש אחרי שהמעיין העתיק התייבש פתאום, האתר מעניין גם בלילה, כאשר הוא מואר בהמשך הדרך דרומה, אפשר לוותר על ביקור בחוף פַליראקי (Falieaki).
עדיף להמשיך אל "חוף אנטוני קווין" בלַדיקו (Ladhiko), שם צולמו סצנות אחדות של הסרט "תותחי נווארון", בהשתתפות השחקן המפורסם.
ממשיכים עוד כחמישה קילומטרים, ומגיעים אל הצטלבות כבישים
מערבה לאפטה פייס (Epta Pygies); ראו בהמשך ומזרחה לחוף קולימבּיה (Kolimbia).
מדובר באתר שהיה בימי האיטלקים חווה להדרכה חקלאית, ואילו כיום הוא משמש כמרכז נופש קטן
אֶפּטה פּייֵס ("שבעה מעיינות" ביוונית) הוא בוסתן ים תיכוני נהדר, הנמצא לצדו של סכר קטן שאותו בנו האיטלקים כדי להשקות את שדות קולימביה. הטברנה מומלצת כמוה הזחילה באקוודוקט התת-קרקעי, כמאתיים מטר אורכו, עד בריכת האגירה
כביש בטון ארוך מטפס בהמשך אל מנזר צַמבּיקאס (Tsambikas), מבנה לבן הניצב בפסגת צוק געשי עצום ושחור
בכל שנה, בשמונה בספטמבר, מגיעות לכאן נשים וזוחלות על ברכיהן במעלה המדרגות אל הכנסייה, כסגולה למתקשות ללדת, בכפוף למסורת, הילדים שנולדים הודות לכך נקראים צַמבּיקו וצַמבּיקה
בהמשך הכביש נמצא כפר הפרדסים (ומוקד התיירות) ארכאנגֶלוס (Archangelos), שעליו חולשת מצודה חרבה למחצה
שימו לב לפסיפס שברחבת הכנסייה; הוא עשוי מחלוקי אבן, כמקובל באיים
החוף הטוב באזור הוא חוף כַראקי (Charaki), שלידו מעגן דייגים וחורבות המצודה הצלבנית פרקלוס (Ferakos).
זוהי המצודה הראשונה שבנו ההוספיטאלרים באי, בחוף שבו נחתו במסעם מקפריסין
לינדוס: ים ועתיקות הכביש הרחב המוביל מרודוס דרומה מסתיים בלינדוֹס (Lindhos), כפר לבן נהדר, בנוי בצפיפות בין מפרץ מושלם מתחת לצוק תלול מעל, הודות למיקום המדהים שלו נבחר לינדוס לצורך צילומי הסרט "תותחי נַווארון".
עד ייסוד העיר רודוס בשנת 408 לפני הספירה, היה לינדוס היישוב החשוב באי, לינדוס פרח תחת שלטונו של הטיראן קלֶאובוּלוס, שביצר אותו במאה השישית לפני הספירה, בתקופה זאת ספינות סוחר שיצאו מלינדוס שטו בים התיכון והגיעו עד ספרד, מצודת האבירים המרשימה בראש הצוק שמעל לינדוס בנויה על חורבות האקרופוליס
בתחומי המצודה נחשף מקדש דורי מהמאה השלישית לפני הספירה, שהוקם לכבוד האלה אתנה
שעות הפתיחה: שני-שישי, 18:30-8:30, שבת וראשון עד 14:30
בין בתי הכפר מתבלטות וילות של בעלי אניות אמידים. הווילות נבנו במאה ה-16, חלקן סביב חצרות מרוצפות בפסיפסים מחלוקי אבן שחורים ולבנים, ולהן שערים מעוטרים בגילופים דמויי צמות קלועות
למרבה הצער, מסחור מוגזם פוגע באווירה: בעונת התיירות הארוכה, אין בית בלינדוס שלא הושכר מראש לחברת תיירות זו או אחרת, מאות מטיילי יום מרודוס פושטים על לינדוס לצילום, לקניית כלי חרס אופייניים ולטבילה במפרץ, התושבים נושמים לרווחה רק בין דצמבר לפברואר
עודפי המבקרים גולשים מלינדוס אל פֶּפקוס (Pefkos), מעבר לחצי אי קטן:
ספק כפר שקט, ספק אתר נופש על שפת חוף חולי חמים ונפלא, על רקע הגבעות של דרום האי
המערב הפראי החוף המערבי של האי פראי יותר וממוסחר פחות
כשיוצאים מהעיר רודוס בכיוון דרום-מערב, מגיעים לטריאדה (Triandha),
שם כדאי לפנות מזרחה ולטפס בכביש אל שרידי העיר הדורית יאליסוס (Ialisos).
שעות הפתיחה: שלישי-שישי 18:00-8:30, שבת-שני עד 15:00.
מהרמה האסטרטגית (גובהה 267 מטר) שבה נמצאת יאליסוס צפה ב-1522 סולימאן המפואר במצור שהטיל צבאו על רודוס
כדאי להציץ גם במנזר פילֶרימוס (Filerimos) הנאה הסמוך, בחצר המוקפת בשיחי בוגנוויליאה ובצלב הענק שליד
עוד שריד איטלקי גרנדיוזי; אפשר לטפס אל זרועות הצלב, לתצפית משופרת על האי סימי (Simi) והחוף התורכי דרומה מיאליסוס, בגבעה ליד החוף, נחשפו שרידי העיר הדורית קאמירוס (Kamiros), האתר שווה ביקור, למרות שמשהו מרשים במיוחד אין כאן, אנשי העיר, שהיו חקלאים וקַדרים ממוצא כרתי-מינואי, נטשו אותה לטובת רודוס המתפתחת
שעות הפתיחה: שלישי-שישי, 18:00-8:30, שבת וראשון עד 15:00
מהמעגן של כפר הדייגים סקאלה קַמירוּ (Skala Kamirou) מפליגות מדי יום סירות אל האי כאלקי (Chalki)
באמצע הדרך (דרומה) בין סקאלה קמירו לכפר הבא, קריטניה (Kritinia) נמצאת המצודה הצלבנית הבלתי נמנעת קאסטלו (Kastello), יפה, גם אם מתפוררת
הכביש ממשיך דרומה, עובר במורדות המיוערים של הר אַטאווירוס (Ataviros) ומגיע אל סיאנה (Siana), כפר הררי יפה, המתמחה בייצור דבש ומשקה אלכוהולי משאריות הבציר - משהו בסגנון הגראפּה האיטלקית
החלק הממוסחר של האי רודוס מסתיים במונוליתוס (Monolithos) – כפר סתמי ובו מצודת אבירים פוטוגנית, השוכנת במרומי צוק סלע תלול, על רקע צמחייה ירוקה וים כחול
כביש משובש בן חמישה קילומטרים מתפתל במורד, מהמצודה אל חוף פורני (Fourni) המבודד והשקט
פרפרים ושלווה בדרום פנים האי ירוק ומכוסה בחלקו ביערות אורנים, למרות שרבים מאלה נפלו במרוצת השנים קורבן לשריפות איומות
כדאי להתרכז בחלק הירוק שבצפון ובמערב, אזור שבו מעט אתרי תיירות והרבה כפרים שקטים, שכמעט התרוקנו מיושביהם אחרי מלחמת העולם השנייה, כתוצאה מהגירה לערים ולחו"ל
ליד סורוני (Soroni), מדרום לנמל התעופה של האי ולעיר רודוס, מסתעף מזרחה כביש העובר בחורשות האורן ומוביל אל אתר התיירות היחיד באזור, עמק הפרפרים "פֶּטַלוּדֶס Petaloudhes; "(פרפרים ביוונית)
הרטיבות והצמחייה הים תיכונית מושכות לכאן בעונת הרבייה (יוני-אוגוסט) אלפי פרפרים צבעוניים השייכים למין דובון מנוקד (Callimorpha quadripunctarea); המראה מרשים באמת, אבל גם בלי הפרפרים זוהי פינת חמד של ירק וקרירות
כדי להימנע מהצפיפות, כדאי להקדים או להגיע לפני הסגירה , שעות הפתיחה: מדי יום 17:00-9:00.
הכביש ממשיך ומטפס בהרים, דרך פסינתוס (Psinthos), אל אֶלֶאוּסה (Eleeousa), כפר יפה השוכן בלב יער אורנים לחלופין, ניתן להגיע לאלאוסה ישירות מסורוני שבחוף
שימו לב לבית הקיץ של המושל האיטלקי, הניצב בכיכר הכפר ולכנסיית "ניקולאוס הקדוש של האגוזים" (Agios Nikolaos Foundouklis) הנמצאת מהלך שלושה קילומטרים בהמשך הכביש, ליד חניון מסודר לפיקניקים, בסמוך, למרגלות הר פְּרופיטיס אילִיאס (798 מטר), חבוי ביער בית המלון הנטוש "אֶלאפוס") Elafos; "צבי" ביוונית), מעין טירה איטלקית, שנדמה כי נקלעה לכאן בטעות. מכאן אפשר לצאת לשיטוט רגלי ביער האורנים, בדרך לפסגה, הכביש הראשי דרומה מוביל אל כפר הכרמים אֶמבּונאס (Embonas), הנמצא מול הר אַטאווירוס החשוף ויורד ממנו - דרך קניון מיוער - אל החוף המערבי מיטיבי הלכת מוזמנים לנסות את כוחם בטיפוס בשביל התלול המעפיל מאֶמבּונאס אל פסגת הר אטאווירוס (1,215 מטר מעל פני הים), הנקודה הגבוהה ביותר באי, במקום יש שרידים דלים של מקדש שהוקם לכבוד האל זאוס, ונוף מדהים כפיצוי (הדרך אורכת כשעה ורבע), מהפסגה אפשר לרדת (מהלך שלוש שעות) אל אַיוס איסידורוס (Agios Isidoros), , כפר מסורתי, השוכן במורד המזרחי של ההר. מכאן מובילה דרך עפר גרועה מערבה, 12 קילומטר אורכה, אל לַאֶרמה (Laerma) ואל מנזר תארי (Thari) הסמוך, הנמצא בלב יער האורן, האזור שמדרום לקו לינדוס-מונוליתוס הוא עולם דל תיירים, המתאפיין בכפרים קטנים, בחופים נידחים ובאווירה רגועה
במערב, מדרום למונוליתוס, ההרים והיערות מתחלפים בגבעות חשופות ובחופים שוממים, באזור יש מנזרים נידחים, כמו מנזר סְקיאדי (Skiadi) - שבו חוגגים בשבעה ובשמונה בספטמבר, את הנס של פסל הבתולה שעל פי המסופר הזיל דם אחרי שדקר אותו חייל עות'מאני
אחרי ביקור בינאדי (Genadi) שבחוף המזרחי, כדאי לסטות מכביש החוף מערבה ולנסוע עד למצודה הצלבנית והכנסייה הביזנטית, המעוטרת בציורי קיר מהמאה ה-14, באַסקְליפִּיו (Asklipio).
דרומה משם נמצא הכפר מוסאנגרוס (Mossangros), השוכן בראש גבעה נישאה
מזרחה משם נמצא חוף הדיונות פְּלימירי (Plimiri), ובו הכבישים שעוברים לאורך החוף המזרחי והמערבי של האי
נפגשים בקַטַוויה (Katavia) - כפר ים-תיכוני מאובק, ממנו מדרימה דרך עפר אל קצה האי
כֵּף פְּרַסוניסי Prassonissi, "(אי ירוק" ביוונית( מדובר בגבעה גבוהה המחוברת לאי עצמו על ידי לשון יבשה, משני צדיה יש חופי חול מפתים, היפים לשריצה ולסוּבלה (מנגל), את תחושת סוף העולם ממתנות כמה טברנות חוף נחמדות
בחורף, הים מציף את לשון היבשה, והכף הופך לאי של ממש, מוזיקה והימורים עממי וקלאסי בתיאטרון המחול העממי שברחוב אנדרוניקו (Andhronikou)
בעיר העתיקה מופיעה להקת נֶלי דימוגלו, המעלה ריקודי עם, בתיאטרון הלאומי שבמנדראקי נערכים קונצרטים של מוזיקה קלאסית, מזרח ומערב מבין מאות הדיסקוטקים והברים של רודוס מומלץ לנסות את, Le Palais, הנמצא ברחוב מַרטִיו; את Amazon, הפועל ליד מלון רודוס פאלאס; ואת Minuit, הנמצא ברחוב קַסטֶלוריזו, שבו משמיעים מוזיקה יוונית בצד מוזיקה מערבית, מוזיקה יוונית נטו, בדציבלים גבוהים, מושמעת בבוזוקיות, הממוקמות הרחק ממרכז העיר, למשל ב-Diogenis שבשכונת מונטה סמית. מועדוני לילה פועלים גם בבתי מלון מפוארים כמו מלון אסטיר פאלאס. מרכז הבילויים Le Palais כתובת: 25th Martiou Str. טלפון: 22410-32632
מועדון Minuit כתובת: Kastelorizou 4-6. טלפון: 22410-34647
היסטוריה בקולות ובמראות מול ארמון ראשי המסדר נערך מופע אור-קולי, המשחזר את המצור שהטילו התורכים על כרתים (פרטים על לוח המודעות שליד הארמון)
אחת קטנה אם יישאר לכם כסף, תוכלו להמר (ולהפסיד) בבית הקזינו המפורסם במַנדראקי (יש להציג דרכון)
העיר רודוס חומות וסמטאות צעידה ברחוב האבירים, ביקור במוזיאונים מקומיים, מנוחה בפארק ירוק והתרגעות בחמאם תורכי. סיור בעיר ששימשה אכסניה לעמים ולמבקרים שונים
העיר רודוס, הנמצאת בקצה הצפוני של האי רודוס, בנויה על לשון יבשה, המסתיימת בקדקוד צר
רודוס מחולקת לשני חלקים עיקריים - העיר העתיקה, הצלבנית, והעיר החדשה והירוקה, שאופיה איטלקי דווקא
העיר העתיקה, על חומותיה וסמטאותיה, היא מוקד העניין העיקרי באיי הדודֶקאנֶס כולם
כאן נמצאים המבנים ההיסטוריים, המוזיאונים העיקריים והרובע היהודי העתיק
מלבד אלה פזורים בעיר העתיקה גם פנסיונים צנועים, שיתאימו לכיסו של המטייל העצמאי
בעיר החדשה יש לא רק מאות בתי מלון, קזינו, מסעדות ובוטיקים למיניהם, אלא גם חיים מקומיים
בעיר רודוס מתגוררים כ-40,000 תושבים, המרוכזים בעיקר בשכונות הדרומיות של העיר החדשה
אליהם מצטרפים אלפי זרים שהשתקעו ברודוס, וגם 10,000 סטודנטים הגודשים בחורף את הקמפוס המקומי של אוניברסיטת הים האגאי.
טחנות רוח מקשטות את המזח של הנמל העתיק, מַנדראקי Mandhraki, "(מכלאת צאן" ביוונית), שממנו יוצאות הפלגות טיולים לאיים אחרים ולתורכיה. מקור השם בצורה של הנמל העגול והכמעט סגור, המזכיר מכלאת צאן
היסטוריה נושמת בכל אבן העיר העתיקה של רודוס, אחת השמורות והיפות בערים הימיביניימיות של אירופה מוקפת בחומות שעוביין מגיע עד 12 מטרים ובחפיר עמוק.
הביצורים הוקמו ב-1480 כאשר ראשי מסדר יוחנן הקדוש חיזקו את העיר לקראת מתקפה מוסלמית הגשרים הנטויים מעל החפיר מובילים, דרך עשרה שערים הקבועים בחומה אל תככי העיר העתיקה, מבוך נפלא של סמטאות המרוצפות בחלוקי אבן, קשתות אבן, כיכרות ומסגדים - הנושאת ניחוחות תורכיים ואיטלקיים, את הטיול בעיר כדאי להתחיל בשער החירות (Eleftherias), הנפתח לכיכר סימיס (Simis). שם, בצל ברושים ובוגנוויליאות, נמצאים שרידי מקדש אפרודיטה, שהוקם במאה השלישית לפני הספירה, בסמוך נמצאת האכסניה של בני אוֹבֶרן (Auvergne), שבה התגוררו חברי אחת משבע האגודות הלאומיות ("לשונות"), שהרכיבו את מסדר ההוספּיטאלרים. האכסניות, ששופצו בסגנון איטלקי אחיד, סגורות לקהל
אנשי שש ה"לשונות" האחרות התגוררו באכסניות שברחוב האבירים (Ipotoon), שנבנו במתכונת זהה: קומה ראשונה לסוסים, קומות עליונות לרוכביהם, הרחוב המרשים שופץ בידי האיטלקים, שפינו את תושביו, הסירו את מרפסות העץ התורכיות הבולטות ושִחזרו את חזיתות האבן הגותיות, הקודרות משהו, באכסניות האבירים פועלים כיום מוסדות תרבות ממשלתיים ומלבד פכפוך המים במזרקה התורכית שבאמצע הרחוב, אין כאן סימן חיים
ארמון ראשי המסדר הסמוך (Palace of the Grand Masters), שנבנה במקור במאה ה-14 עוצב כהעתק של ארמון האפיפיורים באַוויניון שבצרפת. ב-1856 נהרס הארמון בהתפוצצות של מחסן תחמושת, שהחריבה את מחצית העיר וגבתה 800 קורבנות ב-1937 יזם המושל האיטלקי האחרון שיפוץ, במטרה להכשיר במקום אתר מגורים הולם לדוצ'ה מוסוליני ולמלך ויקטור עמנואל גרמי מדרגות משיש מובילים לקומה השנייה, שקושטה בציורי קיר שבהם מוטיבים מהמיתולוגיה היוונית וברצפת פסיפס הלניסטי, שהובאה לכאן מהאי קוס. דרך אגב, מוסוליני והמלך לא ביקרו במקום מעולם
שעות הפתיחה: שני 19:00-12:30, שלישי-שישי 19:00-8:00, שבת וראשון מ-15:00-8:00
הארמון משמש כיום אכסניה למוזיאון מצוין, העוסק בין השאר בהיסטוריה של רודוס בימי הביניים בימים שלישי ושבת תוכלו להצטרף לסיור בן שעה על החומות (הסיור יוצא מהארמון ב-14:45)
שעות הפתיחה: שלישי-שבת 14:30-8:00 אחרי הביקור בארמון, חוזרים ויורדים ברחוב האבירים, עד כיכר מוּסוּ (Mossou), שבה ובסביבתה מרוכזים כמה מוזיאונים במבנה ששימש בעבר כבית החולים של מסדר הטמפלרים שוכן כיום המוזיאון הארכיאולוגי, שבו מוצגים ממצאים ארכיאולוגיים שהתגלו באי. שימו לב בעיקר לפסלים ההלניסטיים הנמצאים במוזיאון, בהם "אפרודיטה של תאלאסיה" ו"אפרודיטה של רודוס", שבו נראית האלה כשהיא מייבשת את שערהּ הפרוע
שעות הפתיחה: בקיץ, שלישי-שישי, 19:00-8:00, שבת וראשון עד 15:00, שני 19:00-12:30
בחורף שעות הפתיחה מצטמצמות טלפון : 22410-27657
ממול נמצא המוזיאון לאמנות דקורטיבית, המציג אריחי קרמיקה מעוטרים מתורכיה, תלבושות עממיות ועבודות רקמה שנאספו באיי הדודקאנס
במוזיאון הביזנטי הסמוך יש ריכוז לא מרגש של איקונין וחפצי קודש מכנסיות חרבות ברודוס ובכאלקי.
שעות הפתיחה (של שני המוזיאונים): שלישי-ראשון 15:00-8:30
ממשיכים מזרחה ברחוב אֶרמוּ (Ermou), אל מזרקת קסטלאניה שבכיכר איפּוקראטוּס (Ipokratous).
הכיכר היא לב-ליבה של העיר העתיקה, וסביבה מבלים תיירים עד שעות הלילה המאוחרות, מדרגות מטפסות מהכיכר אל בניין הקַסטֶלאניה, הצמוד לחומה. בימי הביניים הוא תִפקד כבורסה וכבית הדין של סוחרי העיר, בהמשך, בכיוון דרום-מזרח, מוביל רחוב אַריסטוטֶלוּ (Aristotelou) אל הרובע היהודי, במרכזו בכיכר הקדושים המעונים היהודים (Plateia Evreon Martyron), יש מצבת זיכרון לנספים בשואה, כ- 1,800 מיהודי רודוס, שלא היגרו בעוד מועד, חיו ברובע עד גירושם לאושוויץ ב-1944
מוקד חיי הקהילה היה בית הכנסת "קהל שלום", בסמטת סימִיו ,(Symiou). כיום חיים ברובע כארבעים יהודים. בית הכנסת שופץ, ובחגים הוא נפתח לתפילות
מרודוס היהודית נחזור מערבה, לביקור ברודוס העות'מאנית, כאן תמצאו מסגדים שונים, ובהם מסגד איבּרהים פּאשה (Ibrahim Pasha), שנבנה ב-1531 וחזיתו המסוגננת בולטת עד היום בשוק הישן של העיר, ומסגד רֶגֶ'פּ פּאשה (1588) הנמצא בכיכר דוריֶיאוס (Dhorieos). המסגד הידוע ביותר ברודוס הוא מסגד סולימאנייה (Sulimaniye).
כדי להגיע אליו, ממשיכים ברחוב אומירוּ (Omirou) מערבה, וממנו פונים צפונה ברחוב איפּודאמוּ (Ipodhamou).
מול המסגד חסר הצריח (זה נהרס ב-1989) פועלת הספרייה התורכית, שבה מאוחסנים כתבי יד נדירים של הקוראן
בסמטת אורפֶאוּ (Orfeou), בדרך אל שער ד'אַמבּוּאז (D'Amboise), נמצא עוד מבנה תורכי - מגדל שעון נאה
את הסיור בעיר העתיקה אפשר לקנח בחמאם, שנבנה ב-1558 ופועל עד היום בכיכר אַרידנוס (Ariadhnos).
הרחצה בחמאם מתבצעת בשני אולמות נפרדים - אחד לנשים ואחד לגברים, הקליינטורה המעורבת כוללת יוונים ותורכים מקומיים, בתוספת תיירים, ממש כמוכם. לא לשכוח להביא מגבת!
עבר והווה בעיר החדשה
העיר החדשה, שתוכננה ונבנתה ברובה בשנות הכיבוש האיטלקי, נעימה, מרווחת וירוקה
את סביבות נמל מנדראקי מפארים מבני ציבור גרנדיוזיים:
בית העירייה, מִנהלת הנמל, הדואר, התיאטרון העירוני - הניצב מול מסגד מוראד ראיס (Mourad Reis) - והשוק החדש, המתומן
גם המועדון הימי, במזח הצפוני של נמל מַנדראקי, הוא פנינה של האדריכלות האיטלקית מראשית המאה העשרים
כדאי לבקר באקווריום המעניין, הנמצא בקודקוד הצפוני של האי, כאן תוכלו לצפות בדגים ובבעלי חיים אחרים האופייניים לים התיכון
שעות הפתיחה: מדי יום 21:00-9:00.
בתי המלון הגדולים מרוכזים בשכונת איקסיה (Ixia) שבחוף המערבי של העיר, דרומה משם, במעלה גבעה, נמצאת שכונת מוֹנטֶה סמית (Monte Smith) –, רובע מגורים השונה מאוד באופיו מאזורי התיירות, בשכונה יש שרידים ארכיאולוגיים מרודוס ההלניסטית, ובהם האצטדיון, האודיאון ומקדש לאפולו
כשני קילומטרים וחצי דרומית לעיר נמצא פארק רודיני (Rodhini), ובו חורשות, פלג ועדר צבאים, באוגוסט מתקיים בפארק פסטיבל יין
אי האבירים שנות השבעים של המאה ה-11 הוקמה בירושלים אכסניה לצליינים, האכסניה, שאירחה את עולי הרגל בדרכם לכנסיית הקבר ואף שימשה כבית חולים, נבנתה על ידי מסדר האבירים "ההוספיטאלרים (hospitia) = ""אכסניה" בלטינית, על שם יוחנן הקדוש ביוון נהוג לכנותם "היוהאניטים", המסדר, שלימים עבר למלטה ונודע כ"מסדר אבירי מלטה", תפס מקום חשוב בהיסטוריה של האי רודוס זמן לא רב אחרי הקמת האכסניה בארץ הקודש חל שינוי באופיו של המסדר, בראשית המאה ה-12 התמנה לעמוד בראשו המגיסטר רֶמוֹן דֶה פי, שטען כי המסדר לא יכול להסתפק במתן מחסה לצליינים. דה פי סבר שהמסדר חייב להגן על הצליינים ולכן הפך אותו לארגון דתי-צבאי, כדוגמת מסדר הטמפלרים, לאחר תבוסת הצלבנים בירושלים ונפילת עכו בידי המוסלמים ב-1291 העביר מסדר האבירים ההוספיטאלרים את מרכזו לקפריסין, למסדר לא היה מושב קבע בקפריסין, ואנשיו הגיעו למסקנה שהאי רודוס עשוי להוות עבורם אתר מתאים, באותה תקופה שימש האי בסיס יציאה לשודדי ים מוסלמים, שתקפו את אניות הסוחר הנוצריות ששטו בים האגאי ובים התיכון, ההוספיטאלרים החליטו לכבוש את רודוס וכך למגר את שודדי הים המוסלמים, וגם לפתח מרכז חדש למסדר, כבר ב-1306 נחתו האבירים ההוספיטאלרים ברודוס, כשבראשם עמד פולק דֶה וילארֶט, המפקד הימי הראשון של המסדר, ב-1309 ביצרו ההוספיטאלרים את האי בחומות ובנו בקצהו המזרחי מבצר ומנזר, לאחר משא ומתן עם אנשי ג'נובה, שהאי היה שייך להם באותה תקופה, היו האבירים לבעלי העיר רודוס שהפכה למעין מבצר אדיר, שנועד להגן על העולם הנוצרי המערבי מפני האסלאם שבמזרח
וכך תואר הכיבוש ההוספיטאלרי בכרוניקה בת התקופה : "האדון הגדול, פולק דה וילארט, והאחים ההוספיטאלרים הודו לאל ולבתולה מרים על העושר הרב שניתן להם, הם בנו טירה וכבשו את כל הסביבה הם הכניעו ושִעבדו ערים רבות באנטוליה ולא אִפשרו מעבר של סוחרים רשעים [מוסלמים] ובמקרה שאלה ניסו לשוט, היו להוספיטאלרים אניות, כדי לתפוס ולבזוז אותם, כך הושיט האל את עזרתו לאדון הנאצל ולאבירים האמיצים ההוספיטאלרים" ואכן, לאחר הקמת הבסיס ברודוס הפך המסדר מקבוצת לוחמים יבשתית לארגון העוסק בלוחמה ימית, ולו צי שהיה עד מהרה לכוח הימי החזק ביותר בתקופתו, תחת הנהגתו של פייר ד'אבוסון הצליחו ההוספיטאלרים לעמוד בפני התקפות המוסלמים, שלא פסחו גם על רודוס עצמה
ב-27 ביולי 1480 הדפו אנשי המסדר את המצור שהטילו העות'מאניים על האי, במהלך הקרבות ירה הצבא העות'מאני על חומות רודוס יותר מ-3,500 קליעי תותחים, החומות שעמדו במצור התמוטטו ברעידת אדמה שאירעה כמה חודשים לאחר מכן ב-1522 מצאו את עצמם ההוספיטאלרים שוב תחת מצור, אבל הפעם לא זכו לעזרת העולם הנוצרי, תחת הנהגתו של פיליפ דה וייר, הם נאלצו להיכנע בפני העות'מאניים, שכבשו את האי, דה וייר נאלץ לקבל את תנאיו של הסולטן סולימאן המפואר, שהסכים להעניק לאבירים שהות של 12 יום כדי לעזוב את האי, הסולטן אִפשר להוספיטאלרים גם לקחת עימם את נשקם, את רכושם ואת כלי הקודש שהיו ברשותם, סולימאן המפואר התחייב שלא יהרוס את הכנסיות שבאי ושלא יהפוך אותן למסגדים ואף העניק לרודוס פטור ממסים למשך חמש שנים, באחד בינואר 1523 נטשו ההוספיטאלרים את האי לגלות בת שבע שנים, שבסופה השתקעו באי מלטה. בראש הצי שעזב את רודוס הפליגה ספינתו של מנהיג המסדר, כשדגלה מורד לחצי התורן, על הדגל היה ציור של מרים הבתולה הבוכה ומחבקת את בנה המת, ועליו נכתב: "בכל אשר יקרה לנו, את תקוותנו היחידה".
בילויים לקרוע את הלילה במועדוני הלילה של רודוס, ההצגה האמתית מתחילה רק אחרי חצות, לכן, אם אתם נמנים עם חובבי המוסיקה היוונית, כדאי לכם לנוח בערב ולהגיע למועדונים לבילוי מאוחר
Cafe Chantant שוכן במבנה אבן בלב העיר העתיקה של רודוס, מרבית התיירים לא שמעו עליו, ולכן הוא מלא בעיקר במקומיים. בעל הבית הוא אחד מזמרי העצב והתוגה יחד עם חבורת נגניו וזמריו, הוא קורע את הלילה בשירי רמבטיקו נוגים כשהם עוברים לשירים אופטימיים יותר, הקהל מתחיל לרקוד עם כל הלב והגוף וחלק מהבנות המקומיות מציגות את הגרסה המקומית לריקודי בטן, נגן הבוזוקי גדול הממדים ובעל הזקָן הענק נחשב לנַגן הטוב ביותר באי
המרחק שבין מקום הישיבה לבין הבמה נקבע לפי חשיבותו של הצופה; כתיירים, אל תיעלבו אם יושיבו אתכם ביציע
טלפון 22410-75169
אוכל, עיצוב ואווירה ממליצה: איילת אידלברג
Fotis Melathron המסעדה השוכנת במבנה צלבני יפהפה, בלב העיר העתיקה של רודוס, היא דוגמה ליופי ולטוב טעם בעיצוב פינות ישיבה על הגג, אולם אבן, חדרי אוכל פרטיים גדושי אווירה בקומה השלישית וגם באוכל הארוחה היא חגיגת צבעים: זיתים ירוקים, גבינות צאן לבנות, חומץ כתמתם, עגבניות סמוקות הירקות המשובחים הם הבסיס לאוכל הטעים: סלט חצילים קלויים; גבינת עיזים בתנור, עם עגבניות ופלפלים עלי גפן ממולאים; דגים ופירות ים טריים ולקינוח - אבטיח אדום או פנקוטה נמסה בפה, סיום מתוק לארוחה נהדרת
טלפון 22410-26090 |
|
